חובה חוקית, יתרון עסקי וצדק חברתי: הנגשת אתרים בישראל

חובה חוקית, יתרון עסקי וצדק חברתי: הנגשת אתרים בישראל

בעידן הדיגיטלי של היום, אתר אינטרנט הוא הפנים של העסק, כלי שיווקי מרכזי ומקור מידע חיוני. אך האם האתר שלכם באמת פתוח לכולם? הנגשת אתרים אינה עוד טרנד חולף או המלצה – בישראל, זוהי חובה חוקית, צורך עסקי ממשי וביטוי לערכים של שוויון והכלה. אם אתם בעלי אתרים, מנהלי שיווק, מפתחים או פשוט רוצים להבין את הנושא לעומק, המאמר הזה הוא בשבילכם. נצלול יחד לכל ההיבטים של הנגשת אתרים, החל מהדרישות של חוק הנגשת אתרים בישראל, דרך ההבנה של תקן WCAG הבינלאומי, ועד לשיטות מעשיות, עלויות הנגשת אתר והיתרונות הרבים שנלווים לכך – כולל שיפור משמעותי בקידום האורגני (SEO) שלכם.

מהי בעצם הנגשת אתרים ולמה היא כל כך קריטית?

הנגשת אתרים, בפשטות, היא תהליך התאמת אתר אינטרנט כך שכלל הגולשים, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות, יוכלו להשתמש בו, להבין את תכניו ולנווט בו בקלות וביעילות. מדובר על קשת רחבה של מוגבלויות: לקויות ראייה (עיוורון, ראייה ירודה, עיוורון צבעים), לקויות שמיעה, מוגבלויות מוטוריות המקשות על שימוש בעכבר או מקלדת, מוגבלויות קוגניטיביות (כגון דיסלקציה, הפרעות קשב וריכוז) ואף קשיים זמניים כמו יד שבורה או סביבה רועשת.

החשיבות של הנגשת אתר לכלל האוכלוסייה נובעת מכמה רבדים:

  1. היבט חוקי: בישראל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, ותקנות הנגישות הנגזרות ממנו (ובעיקר תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013), מחייבות הנגשה של אתרי אינטרנט המספקים שירות או מידע לציבור. אי עמידה בדרישות החוק חושפת את בעלי האתרים לקנסות משמעותיים ואף לתביעות אזרחיות. נדון בהשלכות משפטיות של אי הנגשת אתר בהמשך.
  2. היבט עסקי: אתר נגיש פותח את הדלת לקהל לקוחות רחב יותר. על פי הערכות, כ-20%-25% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלות כלשהי. התעלמות מקהל זה היא ויתור על נתח שוק משמעותי. יתרה מכך, אתר נגיש משפר את חוויית המשתמש (UX) לכלל הגולשים, מה שתורם לזמן שהייה ארוך יותר באתר, שיעורי נטישה נמוכים יותר, ובסופו של דבר – יותר המרות. בנוסף, כפי שנראה, יש קשר ישיר וחיובי בין נגישות לבין דירוג האתר במנועי חיפוש כמו גוגל.
  3. היבט חברתי ואתי: הנגשת אתרים היא צעד בסיסי לקראת חברה מכילה ושוויונית יותר. האינטרנט הוא כיום שער כניסה למידע, שירותים, תעסוקה, תרבות ובילוי. מניעת גישה מאנשים עם מוגבלות היא אפליה פסולה.

המסגרת החוקית בישראל: מה אתם חייבים לדעת על חוק הנגשת אתרים?

החובה להנגיש אתרי אינטרנט בישראל מעוגנת, כאמור, בתקנות הנגישות. התקנות קובעות כי מרבית האתרים המספקים שירות ציבורי או מידע אודות שירות כזה חייבים להיות מונגשים. זה כולל אתרים של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, עסקים פרטיים במגוון רחב של תחומים (חנויות מקוונות, אתרי בנקים, ספקי שירותים ועוד), ואף עמותות ומלכ"רים.

התקן הישראלי הרלוונטי הוא ת"י 5568, המבוסס ברובו על הנחיות הנגישות הבינלאומיות WCAG 2.0 (Web Content Accessibility Guidelines) ברמה AA. חשוב להתעדכן, שכן התקן מתפתח (כיום קיים גם WCAG 2.1 ואף WCAG 2.2, אם כי החקיקה הישראלית מפנה ל-2.0). רמת AA היא רמת נגישות בינונית-גבוהה, הדורשת עמידה בקריטריונים רבים ומפורטים.

מי פטור מהנגשה?

ישנם פטורים מסוימים, למשל עבור עסקים קטנים מאוד (עוסק פטור או עוסק זעיר שמחזור עסקאותיו אינו עולה על סכום מסוים הקבוע בתקנות), או במקרים של נטל כבד מדי שאינו סביר (נדרשת הוכחה לכך). עם זאת, חשוב מאוד לא להסתמך על הנחות ומומלץ להתייעץ עם יועץ נגישות אתרים מוסמך כדי לבדוק את חובתכם הספציפית.

מה קורה אם לא מנגישים?

אי עמידה בדרישות החוק עלולה להוביל לסנקציות, כולל קנסות מינהליים המוטלים על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תביעות אזרחיות לפיצויים ללא הוכחת נזק, בסכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל הפרה, פגיעה תדמיתית קשה בעסק. לאור זאת, בדיקת נגישות אתר תקופתית והשקעה בהנגשה אינן הוצאה, אלא השקעה חכמה המונעת סיכונים משפטיים ופותחת הזדמנויות עסקיות.

הבנת תקן WCAG: ארבעת עקרונות הנגישות (POUR)

הנחיות WCAG (Web Content Accessibility Guidelines) הן הסטנדרט הבינלאומי דה פקטו לנגישות אינטרנט. הן מבוססות על ארבעה עקרונות יסוד, המכונים POUR:

  1. נתפס (Perceivable): המידע ורכיבי ממשק המשתמש חייבים להיות מוצגים למשתמשים בדרכים שהם יכולים לתפוס.
    • דוגמאות: מתן טקסט חלופי (Alt Text) לתמונות עבור הנגשת אתר לעיוורים המשתמשים בקוראי מסך; כתוביות ו/או תמלול לסרטונים עבור אנשים עם לקויות שמיעה; הבטחת ניגודיות צבעים מספקת בין טקסט לרקע עבור הנגשת אתר לכבדי ראייה.
  2. תפעולי (Operable): רכיבי ממשק המשתמש והניווט חייבים להיות ניתנים לתפעול.
    • דוגמאות: כל הפונקציונליות של האתר צריכה להיות זמינה באמצעות מקלדת בלבד (ללא תלות בעכבר); מתן מספיק זמן למשתמשים לקרוא ולהשתמש בתוכן; הימנעות מתוכן שעלול לגרום להתקפים (כמו הבהובים מהירים).
  3. מובן (Understandable): המידע ותפעול ממשק המשתמש חייבים להיות מובנים.
    • דוגמאות: שימוש בשפה פשוטה וברורה; הבטחת עקביות בניווט ובמבנה הדפים; מתן הוראות ברורות למילוי טפסים ומשוב על שגיאות.
  4. יציב וחזק (Robust): התוכן חייב להיות יציב מספיק כך שניתן יהיה לפרש אותו באופן מהימן על ידי מגוון רחב של סוכני משתמש (דפדפנים), כולל טכנולוגיות מסייעות (כמו קוראי מסך).
    • דוגמאות: שימוש נכון בקוד HTML תקני; הבטחת תאימות עם טכנולוגיות מסייעות עדכניות.

כאמור, התקן הישראלי מחייב עמידה ברמה AA של WCAG 2.0. רמה זו כוללת קריטריונים רבים ומפורטים תחת כל אחד מארבעת העקרונות.

סוגיות נגישות נפוצות וכיצד מתמודדים איתן – המדריך המעשי

הנגשת אתר היא תהליך רב-שכבתי. הנה כמה מהסוגיות הנפוצות ביותר ודרכי הטיפול בהן:

  • תמונות ללא טקסט חלופי (Alt Text): קוראי מסך, המשמשים אנשים עם לקויות ראייה, אינם יכולים "לראות" תמונות. הם מקריאים את הטקסט החלופי. לכן, כל תמונה בעלת משמעות חייבת לכלול תיאור טקסטואלי תמציתי ורלוונטי בשדה ה-alt. לתמונות דקורטיביות בלבד יש להשאיר alt ריק (alt="").
  • ניווט באמצעות מקלדת: משתמשים רבים (למשל, עם מוגבלות מוטורית) אינם יכולים להשתמש בעכבר. חיוני לוודא שניתן להגיע לכל רכיב אינטראקטיבי באתר (קישורים, כפתורים, שדות טופס) ולתפעל אותו באמצעות מקש ה-Tab ומקשי החצים בלבד. חשוב גם שיהיה סימון ויזואלי ברור (focus indicator) לרכיב שנמצא בפוקוס.
  • כותרות ומבנה היררכי: שימוש נכון בתגיות כותרת (H1, H2, H3 וכו') יוצר היררכיה לוגית של התוכן. זה מסייע למשתמשים עם קוראי מסך להבין את מבנה הדף ולדלג בין חלקים שונים. יש להשתמש בתגית H1 אחת בלבד לדף (לכותרת הראשית), ולאחר מכן בסדר היררכי יורד.
  • ניגודיות צבעים: ניגודיות נמוכה בין צבע הטקסט לצבע הרקע מקשה על הקריאה, במיוחד עבור אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון צבעים. תקן WCAG מגדיר יחסי ניגודיות מינימליים (למשל, 4.5:1 לטקסט רגיל). ישנם כלים מקוונים רבים לבדיקת ניגודיות.
  • טפסים מקוונים: טפסים הם רכיב קריטי באתרים רבים. יש לוודא שכל שדה בטופס מקושר לתווית (label) ברורה, שהוראות המילוי פשוטות, ושגיאות מוצגות בצורה נגישה (לא רק באמצעות צבע).
  • קישורים: טקסט הקישור צריך להיות תיאורי וברור גם מחוץ להקשרו (למשל, במקום "לחץ כאן", עדיף "מידע נוסף על הנגשת אתרים"). יש להימנע מפתיחת קישורים בחלון חדש ללא אזהרה מוקדמת.
  • תוכן וידאו ואודיו: סרטונים צריכים לכלול כתוביות מסונכרנות עבור אנשים עם לקויות שמיעה. רצוי גם לספק תמלול מלא. לקבצי אודיו, יש לספק תמלול.
  • טבלאות נתונים: טבלאות צריכות להיות בנויות בצורה סמנטית נכונה (שימוש בתגיות <th> לכותרות עמודות ושורות, ו-<caption> לכותרת הטבלה) כדי שקוראי מסך יוכלו לפרש אותן.
  • גופנים וקריאות: יש להשתמש בגופנים קריאים ובגודל סביר, ולאפשר למשתמשים להגדיל את הטקסט מבלי "לשבור" את עיצוב הדף.
  • הנגשת מסמכים באתר: אם האתר מכיל מסמכי PDF, Word וכדומה, גם הם צריכים להיות מונגשים. זה כולל מבנה כותרות, טקסט חלופי לתמונות, ותגיות נכונות. הנגשת קבצי PDF יכולה להיות מורכבת ודורשת כלים וידע ייעודיים.
יצירת קשר

זקוקים למומחה?
בואו נדבר ›

הנגשת אתר וורדפרס: האם זה מסובך?

וורדפרס היא הפלטפורמה הפופולרית ביותר לבניית אתרים, ורבים שואלים על הנגשת אתר וורדפרס. החדשות הטובות הן שוורדפרס עצמה (הליבה של המערכת) עשתה צעדים גדולים בכיוון הנגישות. עם זאת, הנגשת אתר וורדפרס תלויה מאוד בתבנית (theme) בה משתמשים ובתוספים (plugins) המותקנים.

  • בחירת תבנית נגישה: בעת בחירת תבנית, חפשו תבניות שמציינות במפורש שהן "accessibility-ready" או תומכות בתקן WCAG.
  • תוספים (Plugins): ישנם תוספי הנגשת אתרים לוורדפרס, אך חשוב להבין את מגבלותיהם. נרחיב על כך מיד.
  • בנייה מותאמת: אם אתם בונים אתר וורדפרס מותאם אישית, חשוב שהמפתחים יהיו מודעים לדרישות הנגישות ויבנו את האתר בהתאם. חברה לבניית אתרים מקצועית כמו BM Studio לוקחת את נושא הנגישות בחשבון כבר משלב התכנון והפיתוח, במיוחד כאשר מדובר על בניית אתרים בהתאמה אישית.

תוספי נגישות: פתרון קסם או אשליה?

בשוק קיימים תוספים רבים (widgets או overlays) המתיימרים להנגיש את האתר בלחיצת כפתור. הם מציעים בדרך כלל סרגל כלים עם אפשרויות כמו שינוי גודל גופן, ניגודיות, הדגשת קישורים ועוד. האם תוסף הנגשה לאתר מספיק? התשובה, ברוב המכריע של המקרים, היא לא.

תוספים אלו יכולים לשפר היבטים מסוימים של נגישות ברמת הממשק, אך הם לרוב אינם מטפלים בבעיות נגישות עמוקות יותר בקוד האתר, במבנה התוכן, או בנגישות של רכיבים דינמיים. הם אינם יכולים, למשל, לכתוב טקסט חלופי איכותי לתמונות או להבטיח ניווט מקלדת מלא ותקין בכל חלקי האתר. הסתמכות בלעדית על תוסף כזה עלולה ליצור אשליה של נגישות, בעוד שהאתר עדיין אינו עומד בדרישות החוק והתקן.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אף הבהירה בעבר כי פתרונות אוטומטיים מבוססי תוסף אינם מהווים פתרון מספק לעמידה מלאה בחוק. הנגשה אמיתית דורשת התערבות ידנית, בדיקות קוד, והתאמות ספציפיות לאתר. תוסף יכול להיות חלק מאסטרטגיית הנגשה כוללת, אך לא תחליף לה.

תהליך הנגשת אתר: שלב אחר שלב

הנגשת אתר אינה פרויקט של "זבנג וגמרנו", אלא תהליך מובנה:

  1. בדיקת נגישות אתר (Accessibility Audit): השלב הראשון הוא סקירה מקיפה של האתר הקיים (או של תוכניות האתר אם הוא בפיתוח) כדי לזהות את כשלי הנגישות. בדיקה זו יכולה להיות אוטומטית חלקית (באמצעות כלים ייעודיים) אך חייבת לכלול גם בדיקה ידנית מעמיקה על ידי יועץ נגישות אתרים מנוסה. הדוח יפרט את הליקויים ואת דרכי התיקון הנדרשות.
  2. תכנון ותיעדוף (Remediation Plan): על בסיס דוח הבדיקה, יש לגבש תוכנית עבודה לתיקון הליקויים. לעיתים, יש לתעדף את התיקונים הקריטיים ביותר תחילה.
  3. ביצוע התיקונים (Remediation): שלב זה כולל התאמות בקוד האתר (HTML, CSS, JavaScript), שינויים בתוכן (כתיבת טקסט חלופי, הוספת כתוביות), והתאמות עיצוביות. שלב זה דורש מיומנות של מפתחים ומעצבים המבינים בנגישות.
  4. בדיקות חוזרות (Testing): לאחר ביצוע התיקונים, יש לבצע בדיקות חוזרות כדי לוודא שהליקויים תוקנו כראוי ולא נוצרו בעיות חדשות. מומלץ מאוד לכלול גם בדיקות משתמשים עם מוגבלויות שונות, המשתמשים בטכנולוגיות מסייעות.
  5. כתיבת הצהרת נגישות (Accessibility Statement): לאחר שהאתר הונגש (או הונגש ברובו, עם פירוט החלקים שטרם הונגשו ומדוע), יש לפרסם באתר הצהרת נגישות. הצהרה זו מפרטת את רמת הנגישות של האתר, את ההתאמות שבוצעו, פרטי יצירת קשר עם רכז הנגישות באתר, ואת האזורים שייתכן ועדיין אינם נגישים באופן מלא (תוך ציון הסיבות והתחייבות להמשך טיפול). ניתן לעיין בהצהרת הנגישות של אתר BM Studio כדוגמה.
  6. תחזוקה שוטפת: הנגישות אינה מסתיימת עם השקת האתר המונגש. כל עדכון תוכן, הוספת פיצ'ר חדש או שינוי עיצובי עלולים להשפיע על הנגישות. יש לשמור על מודעות לנושא ולבצע בדיקות תקופתיות.

למידע נוסף וטיפים מעשיים, תוכלו לעיין גם ברשימת הטיפים שלנו להנגשת האתר.

כמה עולה להנגיש אתר? (עלות הנגשת אתר)

מחיר הנגשת אתרים הוא שאלה נפוצה, והתשובה מורכבת ותלויה בגורמים רבים:

  • גודל ומורכבות האתר: אתר תדמית קטן עם מספר עמודים בודדים יהיה זול יותר להנגשה מאשר פורטל תוכן גדול או חנות מקוונת מורכבת עם מאות מוצרים ותהליכי רכישה מורכבים.
  • מצב הנגישות הנוכחי: אתר שנבנה מראש עם מודעות לנגישות ידרוש פחות התאמות מאתר ישן שלא הושקעה בו מחשבה בנושא.
  • הפלטפורמה עליה בנוי האתר: הנגשת אתר וורדפרס סטנדרטי עשויה להיות שונה מהנגשת אתר הבנוי בפלטפורמה ייחודית או בקוד מותאם אישית.
  • סוג התוכן: אתר עם תוכן מולטימדיה רב (סרטונים, קבצי אודיו) ידרוש עבודה נוספת על כתוביות ותמלולים.
  • רמת הנגישות הנדרשת: עמידה ברמה AA של WCAG 2.0 היא הסטנדרט, אך לעיתים יש צורך בהתאמות ספציפיות נוספות.
  • היקף השירות: האם מדובר רק בייעוץ, בביצוע מלא של ההנגשה, או גם בהדרכה לצוות?

באופן כללי, עלות הנגשת אתר יכולה לנוע בין כמה אלפי שקלים לאתרים פשוטים, ועד עשרות אלפי שקלים (ולעיתים אף יותר) לאתרים גדולים ומורכבים. חשוב לראות זאת כהשקעה לטווח ארוך – השקעה במניעת תביעות, בהרחבת קהל הלקוחות, בשיפור חוויית המשתמש ובתדמית העסק.

בחירת יועץ נגישות אתרים: על מי לסמוך?

לאור המורכבות וההשלכות המשפטיות, מומלץ בחום להיעזר ביועץ נגישות אתרים מקצועי ובעל ניסיון. מה לחפש ביועץ כזה?

  • הבנה מעמיקה של תקן WCAG והחקיקה הישראלית.
  • ניסיון מעשי בהנגשת אתרים מסוגים שונים ועל פלטפורמות מגוונות.
  • יכולת לבצע בדיקות ידניות ושימוש בכלים אוטומטיים.
  • היכרות עם טכנולוגיות מסייעות (כמו קוראי מסך).
  • יכולת לספק דוחות מפורטים והמלצות ברורות וניתנות ליישום.
  • המלצות מלקוחות קודמים.

אל תתפתו לפתרונות זולים ומהירים מדי. הנגשה איכותית דורשת ידע, זמן וקפדנות.

הנגשת אתרים ו-SEO: הקשר ההדוק שאתם חייבים להכיר

רבים אינם מודעים לכך, אך יש קשר הדוק וחיובי בין הנגשת אתרים לבין קידום אתרים אורגני (SEO). גוגל ומנועי חיפוש אחרים שואפים לספק למשתמשים את התוצאות הרלוונטיות והאיכותיות ביותר, וחוויית משתמש טובה היא פרמטר מרכזי. אתר נגיש הוא לרוב אתר עם חוויית משתמש טובה יותר לכולם.

הנה כמה דרכים בהן נגישות תורמת ל-SEO:

  • טקסט חלופי לתמונות (Alt Text): מספק לגוגל מידע על תוכן התמונה, מה שיכול לעזור בדירוג תמונות בחיפוש התמונות ולשפר את ההקשר הסמנטי של הדף.
  • מבנה כותרות היררכי (H1-H6): עוזר למנועי חיפוש להבין את מבנה התוכן והנושאים המרכזיים בדף.
  • כתוביות ותמלולים לסרטונים: הופכים את תוכן הווידאו לקריא על ידי מנועי חיפוש, מה שיכול לשפר את הנראות שלו.
  • ניווט ברור וקל לשימוש (כולל ניווט מקלדת): משפר את יכולת הסריקה (crawlability) של האתר על ידי מנועי חיפוש ומקל על משתמשים למצוא את מבוקשם, מה שמפחית שיעורי נטישה.
  • שמות קבצים תיאוריים וקישורים ברורים: תורמים להבנה טובה יותר של תוכן האתר.
  • מהירות אתר: לעיתים, תהליכי הנגשה כוללים גם אופטימיזציה של קוד, שיכולה לתרום לשיפור מהירות טעינת האתר – גורם דירוג חשוב.
  • חוויית משתמש משופרת (UX): אתר נגיש מפחית תסכול ומקל על השימוש. משתמשים מרוצים נוטים לשהות יותר זמן באתר, לבקר ביותר דפים ולהמיר טוב יותר – כל אלו סיגנלים חיוביים לגוגל.
  • הרחבת קהל היעד: אתר נגיש מגיע ליותר אנשים, מה שיכול להגדיל את התנועה האורגנית.

השקעה בנגישות היא, אם כן, גם השקעה בנכס הדיגיטלי שלכם ובנראות שלו במנועי החיפוש. לשירותי קידום אתרים מקצועיים המתחשבים גם בהיבטי נגישות, אתם מוזמנים לפנות אלינו. תוכלו גם לעיין במדריך ה-SEO האולטימטיבי שלנו כדי להבין את התמונה הרחבה.

הנגשת אתרים לעסקים קטנים: האם זה שונה?

הנגשת אתרים לעסקים קטנים היא נושא חשוב. בעוד שהחוק עשוי להעניק פטורים מסוימים לעסקים קטנים מאוד, חשוב לזכור את היתרונות העסקיים והחברתיים. גם אם אינכם חייבים על פי החוק (ומומלץ לבדוק זאת היטב!), הנגשת האתר יכולה לפתוח את העסק שלכם לקהל נוסף, לשפר את התדמית שלכם ולהעניק לכם יתרון תחרותי.

האתגרים עבור עסקים קטנים הם לרוב תקציב ומשאבים מוגבלים. במקרים כאלה, ניתן לגשת להנגשה בשלבים, תוך התמקדות ראשונית בתיקונים הקריטיים ביותר (low-hanging fruits) ושיפור הדרגתי. גם צעדים קטנים, כמו הקפדה על טקסט חלופי לתמונות ושימוש נכון בכותרות, יכולים לעשות הבדל.

סיכום: הנגשת אתרים היא לא רק חובה, היא הזדמנות

הנגשת אתרי אינטרנט היא נושא מורכב, אך חשיבותו אינה מוטלת בספק. היא מהווה צומת דרכים בו נפגשים החוק, האתיקה העסקית, האחריות החברתית וההיגיון הכלכלי. בעידן בו הנוכחות הדיגיטלית היא קריטית להצלחה, אתר אינטרנט נגיש הוא כבר לא פריבילגיה, אלא סטנדרט הכרחי.

על ידי הפיכת האתר שלכם לנגיש, אתם לא רק עומדים בדרישות החוק ונמנעים מקנסות ותביעות, אלא גם פותחים את שעריכם הדיגיטליים לקהל רחב יותר, משפרים את חוויית המשתמש של כלל הגולשים, מחזקים את המוניטין שלכם, ואף תורמים לקידום האתר במנועי החיפוש.

אם אתם מרגישים שהנושא מציף אתכם, או אם אתם רוצים לוודא שהאתר שלכם עומד בכל הדרישות וממצה את הפוטנציאל שלו, אנחנו כאן כדי לעזור. צוות המומחים של BM Studio, בראשותי, ישמח לספק לכם ייעוץ, לבצע בדיקת נגישות מקיפה ולהוביל אתכם בתהליך ההנגשה, כדי שהאתר שלכם יהיה לא רק יפה ופונקציונלי, אלא גם פתוח ומזמין לכולם.

אל תחכו שהחוק "ידפוק בדלת". פעלו היום למען אתר נגיש, שוויוני ומצליח יותר.

אני עובד על המחשב

הירשמו לניוזלטר בכדי להישאר מעודכנים

בר מוסרי

בר מוסרי

מומחה וורדפרס | אבטחת מידע | איקומרס

היי! 👋🏻 אני מתמחה בלעזור לבעלי עסקים ובוני אתרים (בדיוק כמוך!) ליצור דומיננטיות בעולם הדיגיטלי.

ממהרים? אקצר לכם את זה:

וואטפסאפ

את קבוצת הוואטסאפ הזו

אסור לך לפספס

קבוצת הוואטסאפ האיכותית בישראל ללימודי בניית אתרים , וורדפרס ומה שבינהם

וואטסאפ
וואטסאפ
וואטסאפ

מוכנים לצאת למסע?

בואו נדבר