HTTP או HyperText Transfer Protocol הוא פרוטוקול תקשורת המאפשר את ההעברה של נתונים באמצעות האינטרנט. מרבית האתרים והיישומים ברשת מבוססים על HTTP, מדובר באחד מהפרוטוקולים הבסיסיים והנפוצים ביותר ברשת. היום נבין טוב יותר מה תפקידו ברשת של פרוטוקול HTTP, איך הוא פועל, מה זה HTTP, סוגי בקשות HTTP ואפילו נבין מה ההבדל בין HTTP ל-HTTPS.
זקוקים למומחה?
בואו נדבר ›
מה זה HTTP?
HTTP (HyperText Transfer Protocol) הוא פרוטוקול תקשורת שאחראי על העברת מידע בין לקוחות כלומר בין הדפדפן שלנו אל השרת בו מאוחסן אתר. מדובר בפרוטוקול בשכבת היישום של מודל ה-OSI המיועד להעברת דפי HTML, תמונות, סרטונים וקבצים אחרים באמצעות האינטרנט. HTTP הוא הפרוטוקול המרכזי המאפשר לנו לגשת לאתרים, להוריד קבצים ולנהל תקשורת על בסיס האינטרנט.
הפרוטוקול מוגדר כ-“stateless” (ללא שמירה של מצבים), כלומר כל בקשה היא עצמאית ולא תלויה בקודמתה או בזאת שתבוא אחריה.
זו הסיבה שכל אינטראקציה חדשה עם השרת מתחילה מהתחלה אלא אם משתמשים במשהו שאני בטוח שכולכם שמעתם עליו – Cookies (עוגיות) לשמירה על המידע בין הבקשות השונות שהועברו.
אז כל העסק הזה עובד? בואו נבין איך עובד HTTP
בפועל התקשורת בין ה-Client (דפדפן) לשרת HTTP מתבצעת במודל של בקשה-תשובה. התהליך נראה ככה:
- ה-Client(לקוח) שולח בקשת HTTP: כאשר אתם מקלידים כתובת URL בדפדפן או לוחצים על קישור הדפדפן שלכם שולח בקשת HTTP לשרת האחראי על האתר.
- השרת מקבל את הבקשה: שרת HTTP מאתר את המידע המבוקש שהוא למעשה יכול להיות דף HTML, תמונה, וידאו או קובץ אחר.
- השרת מחזיר תשובת HTTP: התשובה כוללת את המידע המבוקש או הודעת שגיאה במידה ואין אפשרות לאתר את המשאב המבוקש.
- הדפדפן מציג את המידע: הדפדפן שלכם מפרש את המידע שהתקבל ומציג אותו בצורה קריאה עבורכם.
לא בלבד שאנחנו שולחים בקשות אל עבר השרת, ישנן סוגי בקשות HTTP שונות שנשלחות בהתאם לבקשה שלנו, כל בקשה משפיעה על אופן התשובה שנקבל.
ממש כמו שאנחנו מנהלים שיחה, אנחנו יכולים לשאול שאלות, לבקש עזרה, לשכוח מה שדיברנו ואפילו לעדכן חבר טוב בידיעה משמחת, ככה בדיוק עובדות וגי בקשות HTTP.
סוגי בקשות HTTP
בפרוטוקול HTTP יש מספר סוגי בקשות (Methods) כל אחת מהן משמשת לצורך שונה בתהליך התקשורת.
- GET: השיטה הנפוצה ביותר. בקשה זו משמשת לאחזור מידע מהשרת, כל גלישה רגילה לאתר מבוצעת באמצעות GET.
- POST: משמשת לשליחה של מידע לשרת, כמו מידע שנמצא בטופס יצירת קשר או תגובה של משתמש.
- PUT: בקשה לעדכון משאב קיים או יצירת משאב חדש בשרת.
- DELETE: מבקשת מהשרת למחוק את המשאב.
- HEAD: דומה ל-GET אבל מחזירה רק את הכותרות (Headers) ולא את התוכן המלא של הדף המבוקש.
- OPTIONS: מספקת מידע על שיטות התקשורת הזמינות עבור משאב מסוים או עבור השרת.
- PATCH: מאפשרת עריכה של משאב קיים באמצעות שליחה של שינויים חלקיים בלבד.
אם הלכתם לאיבוד כשאמרתי Headers הכל בסדר 
בקשת HTTP מורכבת ממספר חלקים:
- שורת הבקשה: כוללת את שיטת הבקשה (GET או POST), את ה-URL המבוקש וגרסת הפרוטוקול.
- כותרות (Headers): מציינות מידע נוסף על הבקשה, לדוגמא סוג הדפדפן ממנו אנחנו גולשים, סוגי התוכן הנתמכים והאם הבקשה דורשת הרשאות מיוחדות.
- גוף הבקשה (Body): אופציונלי לחלוטין ומשמש להעברת נתונים כמו תוכן של טפסים בבקשת-PUT או POST.
הבנת סוגים שונים של קודי HTTP
קודי HTTP מחולקים לחמישה סוגים . לכל סוג יש מטרה מסוימת והוא מעביר מידע שונה:
1xx תוצאת מידע
סוג זה של קודי מצב מציין שהבקשה התקבלה והובנה. הוא מונפק באופן זמני בעוד שהעיבוד של הבקשה ממשיך. למעשה הוא אומר לנו כלקוח להמתין עד למתן קבלת התשובה הסופית מהשרת.
2xx הצלחה
קודים מסוג זה מציינים שהבקשה הועברה בהצלחה, הובנה, והתקבלה. הקוד הנפוץ ביותר בסוג זה הוא 200 OK, משעמו שהבקשה הצליחה והמשאב המבוקש מוצג בפנינו , כלומר כעת אנחנו יכולים לצפות באתר אליו ניסינו להגיע .
3xx הפניה
סוג זה של קודי מצב מציין שיש צורך בפעולה נוספת בכדי להשלים את הבקשה. הפעולה הנדרשת יכולה להתבצע על ידי “הסוכן” של המשתמש ללא אינטראקציה עם המשתמש אם ורק אם השיטה שנמצאת בשימוש בבקשה השנייה היא GET או HEAD.
רגע, מה זה “סוכן” ומה זה בקשות GET או HEAD אתם שאולים?
Agent: בהקשר של רשתות מחשבים Agent הוא כלי שמפעיל פעולה או סדר של פעולות בשם המשתמש או אפליקציה אחרת. לדוגמה, דפדפן אינטרנט הוא סוג של “User Agent” שמבצע בקשות HTTP בשמנו .
בקשת GET: בקשה מסוג זה משמשת לאחזור מידע מהשרת. לדוגמא , כאשר אנחנו גולשים לאתר אינטרנט כלשהו הדפדפן שלנו שולח בקשת GET לשרת על מנת לאחזר את הדף המבוקש.
בקשת HEAD: בקשה מסוג זה למעשה דומה לבקשת GET עליה דיברנו קודם . למעשה בקשה זו מבקשת מהשרת להחזיר רק את הכותרות של התגובה, ולא את כל התוכן עצמו . זה מועיל כשאנחנו רוצים לבדוק אם המשאב קיים או לאחזר מידע על המשאב ללא הורדת המשאב עצמו .
אז עכשיו כשהבנו בואו נחזור להבין את שאר סטטוסי HTTP קוד.
4xx שגיאת לקוח
סוג זה של מעיד על מקרים בהם נראה שהלקוח טעה. למעט כאשר מגיבים לבקשת HEAD, השרת צריך לכלול הסבר על מצב השגיאה, אם מדובר במצב זמני או קבוע.
5xx שגיאת שרת
קודים שמתחילים בספרה “5” מציינים מקרים בהם השרת מודע לכך שהוא נתקל בשגיאה או שאינו מסוגל לבצע את הבקשה. למעט מקרים בהם הוא מגיב לבקשת HEAD, השרת צריך לכלול הסבר על מצב השגיאה.
זקוקים למומחה?
בואו נדבר ›
קודי מצב HTTP נפוצים ומשמעותם
ישנם מעל ל-40 קודי מצב HTTP שונים , חלקם נפוצים יותר מאחרים . אז הנה סיכום קצר של חלק מקודי המצב הנפוצים ביותר ומה משמעותם:
200 OK: זו התגובה הסטנדרטית לבקשות HTTP שהצליחו .
301 Moved Permanently: זה אומר שכתובת ה-URL של המשאב אליו ניסיתם לגשת השתנתה לצמיתות. תופנו באופן אוטומטי אל הכתובת החדשה .
400 Bad Request: השרת לא הצליח להבין את הבקשה בשל תחביר לא חוקי.
401 Unauthorized: הבקשה דורשת אימות.
403 Forbidden: השרת הבין את הבקשה, אך הוא מסרב לאשר אותה, ככל הנראה ניגשתם למשאב אסור .
404 Not Found: השרת לא הצליח למצוא את המשאב המבוקש.
איך להתמודד עם קודי HTTP?
לדעת איך להתמודד עם קודי מצב HTTP הוא חיוני לתחזוקת אתר בריא .
אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם:
ניטור האתר: בדקו באופן קבוע את סטטוס המצב של האתר שלכם , איזה קודים הוא מייצר, כך תוכלו לתפוס בעיות אפשריות.
תיקון שגיאות: אם אתם רואים הרבה שגיאות 4xx או 5xx, חקרו את השגיאות ותקנו את הבעיות.
הגדרת הפניות: אם דף הועבר, ודאו כי הגדרתם הפניה 301 למיקום החדש בכדי לשמור את ערך ה-SEO וסיפוק חווית משתמש טובה לגולשי האתר.
התאימו אישית את דפי השגיאה: במקום להציג דפי שגיאה כלליים , התאימו אותם אישית, את דפי שגיאה 404 ו-500 שלכם כדי שיתאימו למראה ולתחושה שהאתר שלכם מעניק, כך גם תוכלו לספק מידע שימושי לגולשים באתר שלכם.
מה ההבדל בין HTTP ל-HTTPS?
HTTPS (HyperText Transfer Protocol Secure) הוא גרסה מאובטחת של HTTP. בזמן HTTP משמש להעברת נתונים בצורה פתוחה ללא הצפנה, HTTPS מצפין את המידע שנשלח בין הלקוח לשרת. השימוש ב-HTTPS נעשה בעיקר באתרים רגישים כמו איקומרסים, בנקים או כל אתר בו מועברים נתונים אישיים כמו סיסמאות ופרטי כרטיס אשראי.
ההצפנה נעשית באמצעות פרוטוקול SSL/TLS המבטיח שהמידע המועבר לא ייחשף או ייגנב במהלך ההעברה. זה יתרון משמעותי מבחינת אבטחת מידע וגם מבחינת SEO, מנועי חיפוש כמו גוגל מעניקים עדיפות לאתרים המשתמשים ב-HTTPS על פני HTTP.
היתרונות של HTTPS על פני HTTP:
- אבטחה מוגברת: HTTPS מצפין את המידע ומונע גניבת נתונים.
- אמון משתמשים: אתרים עם HTTPS מסומנים בבטחה בדפדפנים המודרניים, בעוד אתרים ללא HTTPS נתפסים כאתרים לא בטוחים.
- SEO טוב יותר: גוגל מעניקה עדיפות לאתרים המשתמשים ב-HTTPS, מה שמשפיע ישירות על דירוג האתר בתוצאות החיפוש.
- הגנה על נתונים רגישים: HTTPS חיוני במיוחד עבור אתרים המטפלים במידע אישי, תשלומים מקוונים וכו’.
בעבר אתרי HTTP היו הנפוצים ביותר אבל היום עם העלייה במודעות לאבטחת מידע, יותר ויותר אתרים עוברים לשימוש ב-HTTPS.
אתרי HTTP שאינם מוצפנים עלולים להיות חשופים להתקפות “man-in-the-middle” בהן האקרים יכולים לגנוב מידע שעובר בין הלקוח לשרת. ואם כל זה לא מספיק אתרים שמשתמשים ב-HTTP יכולים לסבול מדירוג נמוך יותר בתוצאות החיפוש של גוגל בגלל העובדה שגוגל מתעדפים אתרים מאובטחים עם פרוטוקול HTTPS. בנוסף, אתרים עם HTTP עשויים להציג אזהרות למשתמשים בדפדפנים מודרניים מה שעלול להוריד את רמת האמון של הגולשים ולפגוע בחוויית המשתמש.
יוצאים לדרך
אז מה למדנו היום? למדנו על קודי מצב HTTP, כלי חשוב שמאפשר לנו להבין את התגובות שאנחנו מקבלים מהשרתים .
למדנו כיצד לנתח את הקודים , לזהות בעיות ולשפר את ביצועי האתר שלנו .
HTTP הוא פרוטוקול מרכזי וחשוב בעולמות האינטרנט, המאפשר לנו לתקשר עם שרתי אינטרנט ולהציג אתרי אינטרנט. עם זאת, החשיבות של אבטחת מידע העלתה את הצורך בשדרוג ל-HTTPS, אשר מספק רמה גבוהה יותר של אבטחה ותמיכה באתרים העוסקים במידע רגיש. הבנת ההבדלים בין HTTP ל-HTTPS, לצד ידע בסיסי על סוגי בקשות HTTP ושרתים, הם חיוניים לכל מי שמתעניין בטכנולוגיות רשת וניהול אתרים.
מקווה שהכתבה עזרה לכם ונתנה כיווני מחשבה שעדיין לא חשבתם עליהם קודם, אתם יותר ממוזמנים לספר לי בפרטי איך מתקדם התהליך ואם יש לכם שאלות נוספות תרגישו חופשי לשתף אותי 
רוצים להישאר מעודכנים , הצטרפו עוד היום לקבוצת הוואטסאפ הרשמית של BM Studio.
זקוקים למומחה?
בואו נדבר ›
